top of page

אני מציעה ייעוץ בהסתגלות לחשיבה מגדרית (זיהוי השונות בעולמם של נשים וגברים: צרכים, רצונות, מיקומים ועוד...) יצירת רגישות מגדרית, וכתיבת ניירות עמדה.

תשתית תכנונית בנושא האזרחים/ות הוותיקים/ות אינה מגיעה לכדי מימוש  ללא מיפוי ורגישות מגדרית: חשיבה מגדרית, איסוף נתונים מגדרי, והגדרת צרכים מגדריים. החשיבה המגדרית, תאפשר לנשים ולגברים כאחד – לאזרחיות ולאזרחים חיים עשירים וטובים יותר.

 

להטמעת חשיבה מגדרית מוסדית חשיבות רבה במספר תחומים:

  • תעסוקה ורווחה:

פתרונות תעסוקתיים והכשרה מקצועית אמורים להיות מעוצבים בשונה לנשים וגברים. נשים רבות אינן זכאיות לפנסיה, והן מובטלות 10 שנים לפני גברים וחיות בעוני.

  • תרבות פנאי:

 הגדרת 'פנאי' לכשלעצמה שונה לרוב בין נשים לגברים. עם יציאה לפנסיה גברים בדרך כלל מתפנים לחלוטין, לעומתם נשים רבות ממשיכות בתפקידיהן כפי שעוצבו על ידי החברה. יש לעודד סבים ליותר מעורבות בחיי נכדיהם באמצעות סדנאות, ולבדוק את זמנן הפנוי של נשים.

 תרבות פנאי: דרכי חיזור:

גברים נוטים להשתתפות פחותה מנשים בפעילויות תרבות וחברה. על כן יש לבדוק כיצד ניתן למשוך גברים לפעילויות תרבות וחברה, על מנת לא להחמיץ קהל יעד זה, ולתכנן פעילויות שתעניינה גברים. 

  • תכנון וסביבה:

נגישות תחבורתית: נשים משתמשות בתחבורה ציבורית יותר מגברים, על כן יש לבדוק את תנאיה .

  • בטחון אישי:

נשים חשופות יותר מגברים במיוחד בגילאים מאוחרים לאיום על בטחונן, על כן יש לתת את הדעת על בטחון אישי בסביבת המגורים ובעיר.

  • בריאות:

לנשים מבוגרות בעיות בריאותיות ייחודיות, שאינן מקבלות מענה. מרכזי "בריאות האשה" אמורים לצאת מתוך גישה הוליסטית ולהוות מרכזים תומכים בנשים בגילים מבוגרים.

  • יציאה לפנסיה והשלכותיה על גברים:

גברים בדרך כלל מזוהים עם התעסוקה שלהם. על כן יציאתם לפנסיה פוגעת בדימויים העצמי.  יש לבחון את הדרכים בהם ניתן ליצור רשתות חברתיות חדשות לגברים, ולקיים סדנאות לצורך שיקום דימוי עצמי. 

  • מעורבות חברתית ותרומה לקהילה:

נשים רבות מעורבות חברתית ותורמות לקהילה. על מנת לשלב גברים בתרומה לקהילה יש לבחון דרכי הכשרה/חינוך לשילובם בפעילות קהילתית.

הטמעה חשיבה מגדרית 65+ 

bottom of page